הטיפוס לכיוון הכפר הרגיש כמו נצח עבור אבתיסאם. היא תמיד אהבה לראות נופי טבע, אבל הפעם התחושה הייתה שונה, עוצמתית. ליבה היה מלא חשש מן המעבר למקום החדש. היא חשה כי הטבע מעניק לבני האדם כוחות בלתי נראים. הנוף הוא כמו ציור אלוהי שנפרש לפנינו, ומדבר בעד עצמו. הוא נגלה לנו במבט, ומשרה שקט עמוק אך רועם בתוכנו. נשמתנו נצבעת גוונים, ורגשות עזים מתעוררים בנו למראהו. כאן, בנוף היפה הזה שאינו ניתן לתיאור במילים, מתחילים חייה החדשים.